הומאופתיה וחיסונים

לחסן או לא לחסן? נגד מה לחסן? האם יש נזק מחיסונים?

 רוב הרופאים ואנשי הצוות בטיפת חלב יגידו ש: חובה לחסן, אי חיסון פירושו חוסר אחריות,
שמחלות רבות בעולם הישן מוגרו הודות לחיסונים ושהנזקים מחיסונים הם כה נדירים
שאין בכלל טעם להתייחס לכך.
הם יביאו כדוגמאות את הפוליו, הצהבת, השעלת והאדמדמת –
מחלות שאנו בקושי מכירים כיום אך היוו סיוט לפני 100 ו200 שנה. 

מאידך - יש אירגונים ועמותות שונות שיגידו שמתן חיסון הינו חוסר אחריות,
שאחוזי הפרעות הקשב, הריכוז והאוטיזם מקורם במתן חיסונים.
עוד הם יטענו שהמתן הנרחב של החיסונים הוא לא יותר מאינטרס של חברות תרופות
שעיניינם הוא הפוך מבריאות הציבור וקרוב יותר לאינטרס הכלכלי שלהם.
 הדוגמאות שיבואו ממתנגדי החיסונים יכללו את מתן חיסון נגד צהבת מסוג B לתינוק בן יומו
משום שבדיקת נשאות לאם התינוק עולה יותר מחיסון.
 חיסונים לאבעבועות רוח וחזרת שרובנו, המבוגרים, חווינו כמחלות ילדות לא קשות.
מתנגדי החיסונים יראו עלייה מקבילה במס' המחוסנים ומס' הלוקים בבעיות קשב,
ריכוז ותקשורת (אוטיזם).

 אז מה נכון? לדעתי ב"מלחמה" כה קוטבית ומנוגדת חשוב לשמור על פרופורציות
ואין מנוס מבדיקה אישית , מעמיקה, של הנושא וקביעת עמדה אישית אצל כל הורה.

לשתי הדיעות המנוגדות יש בסיס מוצק ונכון ושתיהן, לטעמי, מוגזמות:
מתן כל החיסונים לפי פרוטוקול משרד הבריאות הוא מוגזם, לא מוצדק וניכר עליו
שאינטרסים כלכליים של מערכת הבריאות ושל חברות התרופות אכן מכתיבות הרבה ממנו.
ישנם לאחרונה הודאות של חברות תרופות ומערכת הבריאות שחיסונים מסויימים באו 
להוריד ימי העדרות של אנשים עובדים (כאשר הילד חולה) ולא כי המחלה מסוכנת מאוד.

 אין, לדעתי, צורך לתת לתינוק חיסון לצהבת B ביומו הראשון שכן אפשר להידבק
 מאם נשאית (שאותה אפשר לבדוק), מיחסי מין לא מוגנים או ממחטים נגועות –
משהו שלא נראה שעל סדר היום של תינוק בשנותיו הראשונות.
אם בהריון יכולה להתעקש להיבדק לצהבת מסוג B ולהימנע מחיסון זה.
כך רבים מהרופאים נוהגים.

חיסונים של אדמדמת, שעלת ועוד אפשר לדחות לגיל בוגר יותר משנה מכמה סיבות:

1.רמת היחשפות הילד בשנה הראשונה היא בד"כ מצומצמת ואינה מצריכה חיסון.

2. מערכות החיסון והעצבים של הילד בשלבי התפתחות ורגישות מאוד.
מגע של החומר הכימי, המצוי בחיסון, עם מע' עצבים שטרם הבשילה, יש ותביא 
לנזקים חמורים מאלה של מע' עצבים שסיימה להבשיל.
(חיסון מורכב מנגיף או חיידק ומחומר כימי המונע מהם להתפתח.
 הנזקים שמייחסים לחיסונים נובעים מהחומר הכימי ונראה שיש קשר
 בין הרעלנים בחומר לבין נזקים במערכת העצבים).


במרפאה ההומאופתית  אני רואה כי יש קשר כרונולוגי בין הופעה של בעיות
מסוימות, אצל ילדים, לזמן מתן חיסון.
הבעיות שאני רואה, בהפרש של עד חודש מזמן מתן חיסון, הן הופעה, "יש מאין",
של בעיות רגשיות ומנטליות אצל ילדים שעד אותה נקודת זמן, לא הראו מצוקה כלשהי.
למרות תצפית זו - איני חושב שיהיה נכון ואחראי, מצידי, להמליץ על אי מתן חיסונים ככלל.

להומאופתיה הקלאסית יש יכולת לחזק את המערכת החיסונית אצל אנשים בצורה טבעית.
ללא מתן של נגיפים, חיידקים או חומרים כימיים - אדם יכול להתחזק ולהיות עמיד יותר
מול גורמי מחלה. ישנם הומאופתים הנוהגים לתת רמדיס ספציפיות על מנת
לגרום, בד"כ לילדים, לפתח עמידות חזקה יותר במידה ולא חוסנו בטיפת חלב.
במקרה ויש נזק מחיסון - אפשרי, בהומאופתיה, לצמצם את הנזק ואף להשיב
בריאות במלואה. יכולת הריפוי משתנה בהתאם למרחק הזמן מהחיסון, עומק
הפגיעה וכמובן שכל מקרה לגופו.


להורים ששואלים אותי את דעתי בנושא חיסונים אני מפנה לחומר קריאה - 
אובייקטיבי ככל שניתן. אני מתריע בפני מערכת הלחצים שמופעלת בטיפת חלב
לחיסון כל החיסונים בפרוטוקול, שכן דעתי היא שיש מס' חיסונים שאפשר להימנע מהם.
בנוסף אני ממליץ לחכות לגיל שנה ואילך ורק אז להתחיל לחסן ולתת כל חיסון
בנפרד: לנסות להימנע ממתן של כמה חיסונים יחד, כפי שנהוג.

כל אלה הן המלצות, וכשם שאני דורש, מכל הורה לבדוק ולגבש דיעה
עצמאית בנושא אני גם מבהיר שדעתי היא אינה אורים ותומים וגם אליה
יש להתייחס כעוד אנקדוטה במערכת השיקולים.

אין בחירה קלה בנושא, והדבר דורש התעמקות ומחשבה והרבה אחריות אישית.
רק צריך לזכור שלא מוכרחים להיות נחרצים. חיסונים זה לא שחור ולבן. כן או לא. זה נושא
רחב עם פרטים רבים וכמו דיאטה בה אתה בוחן כל מאכל הנכנס לגופך, כך גם בעניין החיסונים השונים.
כל חיסון בעיני עצמו מומלץ או לא.

לדעתי - אין ברירה אחראית, אחרת.